שעת סיפור 

שעת סיפור

היא כבר אמרה לעצמה המון פעמים שהיא רוצה להקריא סיפור לשני ילדיה הקטנים. יותר מהכול היא רוצה לשבת עם שניהם בצהרים אחרי הגן, בניחותא, לפנות זמן להקראה, לשוחח על הסיפור, לשאול שאלות, לצייר אותו ואפילו ליצור דמויות מבצק תבלינים מדליק. ולמרות שהיא מאוד מאוד רוצה וחושבת שזה חשוב - זה לא מסתייע.

הקונפליקט
היא משתפת אותי בתחושת התסכול שלה: "אני מאוד רוצה להקריא לשני הקטנים סיפור. אבל כשאנחנו חוזרים הביתה מהגן - צריך להכין אוכל. אחרי שאני מסיימת לסדר, לשטוף כלים, לארגן - אני מתה מעייפות. רוצה קצת לנוח. אחרי המנוחה אני אומרת לעצמי שזה הזמן להיות קצת עם הילדים. אבל אז בדיוק הם רוצים לצאת החוצה לגן השעשועים. או שצריך לשבת על שיעורי הבית עם הגדולים. והופ, מגיע הזמן להתארגן על ארוחת ערב. ועד שנכנסים למיטות זה כל-כך מאוחר שכבר אין לי זמן ולא כוח להקריא סיפור כמו שרציתי עם שיחות, שאלות, ציורים..."

מיקוד שליטה
אחד הדברים שמקשים עלינו ההורים הוא שאנו עסוקים כל הזמן בלהגיב על אירועים. אנחנו נדרשים להתייחס למצבים שניכפים עלינו. לפתור בעיות שצצות, קופנליקטים שמתעוררים, משברים. כאילו שאנו עובדים במכבי אש. ההתנהלות שלנו מורכבת מתגובות למצבי חירום כמו בחדר מיון...
הילדים רבים ביניהם: "אמא, תגידי לו הוא הרביץ לי" ואז אמא (או אבא) מתפנה להפריד בין הניצים.
קריאות שבר "אמא, אני מת מרעב. אין כלום טעים לאכול!" ואז אמא עוזבת את המאמר שחשוב לה לסיים, וניגשת לפתור את משבר המזון. אילו רק יכולנו לייצר מציאות אחרת בבית.... היינו יכולים להיות ההורים שאנחנו רוצים להיות.
אילו יכולנו לייצר בבית מציאות שאנחנו היוזמים שלה.
לצורך זה יש לעבור ממוקד שליטה חיצוני למוקד שליטה פנימי.

ערכים הוריים
אנחנו מבררות מה חשוב לה כל-כך בשעת סיפור. מה זה מאפשר לה? על אילו ערכים אישיים והוריים זה עומד?
הבירור מזכיר לה עד כמה הקראת הסיפור חשובה לה. עד כמה היא מעריכה את זמן האיכות  עם הילדים. את היצירתיות. את הקניית הערך לספר, לדימיון, לאותנטיות. אילו הערכים ההוריים שלה. זה כמו אויר לנשימה עבורה. ואז זה נראה ברור.
במקום לעמוד כל הזמן לרשות הילדים, להיענות לצרכיהם, להגיב למה שמתעורר באותו רגע - היא תפעל בהתאם לערכיה. תיצור עובדות בשטח. מבלי לחכות ולראות אולי יתפנה זמן, אולי זה יסתדר. אלא לעשות את זה!

מימוש וביצוע
המשימה האימונית הוגדרה להוביל במקום להגיב. לשים את מה שחשוב על סדר היום.
הביצוע היה נהדר. מחצלת נפרשה על הדשא בצל העצים בסיום הגן. סל קטן עם ערכת פיקניק מוכנה מראש שימשה פתרון לרעב המציק ושעת הסיפור היתה נעימה, מצחיקה ומאוד מרגיעה את כל המשתתפים בה.